החלטה בתיק בב"נ 916-06-11

1.         הבקשה שבפני הינה בקשת המשיב לבטל צו הפסקה שיפוטי שניתן בידי בימ"ש זה, לבקשת המבקשת ביום 1/6/11 במעמד צד אחד.

2.         המדובר בצו הפסקה שיפוטי שניתן בהתאם להוראות הסעיף 239 לחוק התכנון והבנייה, המצווה על המשיב ועל מי מטעמו, או העובדים ברשותו לעשות כל שימוש במבנה בשטח של 112 מ"ר המשמש אותו כנגריה באזור מגורים על המקרקעין הידועים כחלקה 243 בגוש 10073 (להלן: "המקרקעין"), ולהפסיק כל הפעולות הנעשות במבנה ושאינן עולות בקנה אחד עם ייעודי המקרקעין עפ"י התב"ע החלה על המקום: (להלן: "צו ההפסקה השיפוטי").

            כאמור הצו ניתן לבקשת המבקשת עפ"י הבקשה והתצהיר הנלווה לבקשה ותמונות שצורפו.

3.         המשיב מבקש להורות על ביטול הצו - צו ההפסקה השיפוטי, בין היתר ובעיקר משום שהמשיב זכאי להמשיך ולהשתמש במבנה כנגריה עפ"י הוראות המעבר של התוכנית - תוכנית בניין עיר ש/17 החלה על המקרקעין ועל המבנה.

4.         טענת המשיב מתבססת בעיקר על כי הנגרייה נשוא הצו הייתה קיימת משנת 1963 ובכל מקרה בטרם  פורסמה התב"ע ש/17 למתן תוקף ביום 1/3/71.

            ב"כ המשיב טוענת עוד כי בפרק ד' המפרט אזורים ותכליות של התוכנית בסק' 1 נקבע:

            ד.

(1)        שימוש בקרקעות ובניינים לא ישמשו קרקע או בניין,

             הנמצאים באזור המסומן בתשריט לשום תכלית

            אלא לתכלית המפורטת ברשימת התכליות

             המותרות באזור שבו נמצאים המקרקעין או הבניין,

             בתנאי כי מקום שמשתמשים בשעת כניסת תוכנית

             זו לתוקפה בקרקע או בבניין, שימוש כלשהו,

             פרט לשימוש המסומן ברשימת התכליות עד שיחול

            שינוי בהחזקתם או בבעלות על הקרקע או הבניין"

            באת כוח המשיב מבקשת לעשות היקש מניסוח הסעיף בתוכניות

            אחרות לרבות ש/1 וש/ 23 א' ששם נקבע במפורט כי

            "אפשר להמשיך ולהשתמש בקרקע או בבניין לאותה תכלית עד שיחול

            שינוי בהחזקתם או בבעלות על הקרקע או הבניין.